כדאי מאוד להכיר את חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו ב-2019.
מטרתו העיקרית של החוק הוא שיקום היחיד או התאגיד וכך להחזיר את בעלי החוב למעגל העסקי והחיים התקין בין באמצעות הסדר חוב מהירים וזולים יחסית וללא הליכי חדלות פירעון או באמצעות מחיקת חובות באמצעות פנייה לבית משפט למתן צו כינוס במסגרת הליכי חדלות פירעון עד למתן הפטר.
עשרות אלפי בעלי חוב בישראל כולל עסקים קטנים וגדולים כבר נמצאים בעיצומו של הליך חדלות פירעון – בדרכם ליציאה מהמשבר הכלכלי וחזרה למעגל העסקי ושגרת חיים.
זו לא בושה – חוב כן יכול להיעלם – אבל לא מעצמו!
מחיקת החוב הממוצעת של המשרד עומדת על 92% מסכום החוב המקורי! תנו למשרדינו להילחם את המלחמה שלכם ולקצץ לכם בחובות, צרו קשר עוד היום ובבטחה נוביל אתכם לעבר פעילות עסקית חדשה וחיים חדשים ללא חובות העבר.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ביום 15.09.2023, יצר הליך מקדמי ליחידים בהוצאה לפועל, אשר נועד לגבש הסדר שמייתר את צו פתיחת ההליכים, ובכך להועיל לכל הצדדים.
סעיף 1 לחוק חדלות פירעון קובע, כי "חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
- להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
- לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים."
בהליך המקדמי מושקעים משאבים רבים, כך שמצופה מהנושים ויתר הצדדים בתיק לשתף פעולה בהליך ולהיערך בהתאם, כפרט כאשר מתקיימת אספת נושים.
לצורך גיבוש ההסדר, ככלל על הנושים השונים לביא בחשבון במסגרת שיקוליהן, הן לצורך גיבוש ההסדר במסגרת וועדת הפשרות והן לצורך מחיקת חובות, מספר טעמים מהותיים, אשר עולים בקנה אחד עם המטרות והשיקולים הנלקחים בחשבון במסגרת הליך חדלות הפירעון
להלן רשימת שיקולים מרכזיים שמומלץ להביא בחשבון לצורך גיבוש הסדר ומחיקת חובות במסגרת הליכי חדלות פירעון:
- נסיבותיו האישיות של החייב (בהן גילו, מצבו הרפואי המשפחתי ועוד).
- המעגל המשפחתי התלוי בחייב, בפרט ביחס לקטינים ולזקנים התלויים בו.
- קידום שיקומו הכלכלי של החייב והשתלבותו חזרה במרקם החיים הכלכליים.
- חוסר מעש מטעם הנושה לגביית החוב.
- התרשלות הנושה בחובותיו הן כגוף/תאגיד כלפי החייב, ובפרט בהקשר לניהול ההליך כנגדו.
- מגמת המחוקק להפחתת הריביות והפיגורים.
- השאת הדבידנד שיתקבל בפועל, בהתחשב בהוצאות המתווספות עקב ניהול הליך החדל"פ.
- נסיבות יצירת החוב.
- האם מדובר בחוב חדש או ישן.
- האם נפתחו כנגד היחיד תיקי חוב נוספים, והאם אלו נפתחו לאחר פתיחת התיק לטובת הנושה.
- גובה החוב בעילה ובפתיחה.
- גובה הריביות שנצטברו על חוב המקור.
- גובה תשלומי החייב בתיק לאורך השנים.
- היחס בין תשלומי החייב בתיק לגובה החובות בפתיחה.
- שיתוף הפעולה של החייב עם ההליך.
- נכונות ומאמצי החייב לגיבוש ההסדר.
- העדר פוטנציאל השתכרות.
- העדר נכסי מקרקעין או מיטלטלין למימוש.
- הבטחת מגורים נאותים לחייב ולתלויים בו.
מובהר, כי רשימה זו אינה רשימה סגורה, ואין בה כדי למצות את הטעמים המיוחדים שיכולים לעלות מעניין לעניין, בהתאם לאופיו הייחודי של כל חייב ותיק.
